אטרקציות בישראלב 15 השנים האחרונות גדל והתפתח תחום האטרקציות ואתרי הבילוי בישראל ממספר סיבות אחת מהן היא התפתחות הלינה הכפרית בעיקר בגליל ובצפון הארץ. באזורים אלו ניתן לאמור כי נוספו עשרות אטרקציות ואתרי בילוי חדשים המציעים לנופש הישראלי חוויות מסוגים שונים. אטרקציות למשפחות, אטרקציות לילדים, טיולי ג'יפים ולנועזים ולמחפשי הריגושים מגוון רחב של אטרקציות שטח נוספות ואטרקציות אקסטרים.ניתן לחלק את סוגי האטרקציות בישראל למספר פלחים עיקריים: א. אטרקציות לילדים – אטרקציות וותיקות הנמצאות בעיקר באזור מישור החוף ליד מרכזי האוכלוסייה הגדולים בארץ. אטרקציות מסוג זה מושכות קהל יעד בעיקר בסופי השבוע. ניתן למצוא מבחר רחב של אטרקציות למשפחות גם בדרום הארץ, בעיר אילת, כגון: עיר המלכים, איימקס ועוד רבות אחרות. ב. אטרקציות למשפחות – פעילות מסוג זה תתאים לכל המשפחה ותשלב חוויה משפחתית של מספר שעות. דוגמאות לאטרקציות מסוג זה הן: בילוי במרכז קנדה במטולה, צוק מנרה, ראש הנקרה ועוד רבות אחרות. ג. טיולי ג'יפים – תחום וותיק בישראל שהלך והתפתח רבות בשנים האחרונות. עשרות חברות פזורות ברחבי הארץ ומארגנות טיולי ג'יפים מאילת ועד דן. מרבית החברות בארץ מארגנות מגוון רחב של פעילויות כאלו המשלבות ארוחות ופעילות מעניינת כגון סיורי לילה וטיולים נוספים אחרים. ד. טיולי טרקטורונים - טיולי טרקטורונים היו מאוד פופולאריים לפני כ 10 שנים. מסיבות שונות תחום זה כמעט ונעלם. אולם בשלוש שנים האחרונות חזר הביקוש לטיולי טרקטורונים וטום–קארים. כיום עשרות חברות בגליל מציעות לקהל הרחב מגוון רחב של טיולים מסוג זה בדרגות קושי שונות. ה. טיולי סוסים – בישראל קימות עשרות חוות סוסים המשלבות במסגרת פעילות החווה, הכוללת שיעורי רכיבה – גם טיולי סוסים. חווית רכיבה יוצאת דופן ומומלצת היא רכיבה בשעת השקיעה לאורך חופי הים התיכון או ליד הכנרת. ו. טיולי אופנים – בשנים האחרונות גדלה באופן ניכר אוכלוסיית רוכבי האופנים בישראל. תחום זה תפס תאוצה כבילוי אולטימטיבי בשעות הפנאי לאנשים המבקשים לעסוק בפעילות ספורטיבית מחוץ לבית ונשבו בקסמו של ספורט זה. בעקבות הביקוש ומודעות הציבור הגדלה קמו חברות רבות המציעות טיולי אופנים באזורים שונים. החברות משכירות את האופנים כולל הציוד הבטיחותי הנלווה והדרכה. קארן בראון צימרים מאמרים חינם לשימוש חופשי לאתר מאמרים גן לאומי בית שאןסיור מודרך בגן הארכיאולוגי בבית שאן.נתחיל את סיורינו בקבלת הסבר על הדגם המוצג במבואה. זהו דגם מייצג של העיר הרומית ביזנטית. קנה המידה של הדגם הוא 1:400 היינו כל סנטימטר בדגם מייצג ארבעה מטר במציאות. הדגם נבנה ע"י אנשי מקצוע שקיבלו ייעוץ מארכיאולוגים המכירים את האתר על מורכבותו. כך כאשר אתם עומדים לפני הדגם ומבטכם מופנה לכיוון צפון, אל תל בית שאן, תוכלו להעריך את היחס בין הדגם ובין הגן הלאומי הנשקף לנגד עיניכם. הדגם מתאר את העיר בשיא פריחתה וגודלה. להערכת חוקרים אוכלוסיית העיר הגיעה בשיאה, בתקופה הביזנטית לכדי 30.000 ?40.000 תושבים ושטחה היה ?1.500 דונם. הדגם מייצג את העיר כולל אזורי המגורים שממערב ומדרום. שכונות שטרם נחפרו, הן בנויות בדגם מתוך השערה על סמך מעט ממצאים ארכיאולוגים שנתגלו במשך השנים האחרונות. נתבונן בדגם ומיד נראה כי לעיר בית שאן יש מבנה טופוגרפי של גבעות, נחלים ותלים מסביב. תנאים טופוגרפיים אלה הכתיבו במידה רבה את תכנון ובניית העיר הרומית. ככלל, עיר רומית תבנה במבנה היפודמי, {מושג אדריכלי שנקבע על שמו של האדריכל היווני היפודמוס מן המאה החמישית לפני הספירה} היינו במבנה אורתוגונאלי. משמעותו, רחובות ישרים החוצים זה את זה ויוצרים ריבועי מגורים. מעין אינסולות המבודדות ע"י רחובות מארבעה כיוונים. בדרך כלל יהיה רחוב ראשי מצפון לדרום, ורחוב זה יקרא קרדו ורחוב מרכזי נוסף החוצה את הקרדו ויוצר את האות T רחוב זה ייקרא דיקומאנוס. בשטח העיר של בית שאן קשה היה לשמור על עיקרון חשוב זה בבניה הרומית, ולכן נראה כי הרחובות פונים בזויות שונות, וזאת בגלל נחל האסי שחצה מדרום מזרח בעמק את העיר ובגלל תל בית שאן שניצב מצפון, כמעט במרכז העיר ובלם את אורכו של הקרדו. נתבונן בדגם ונראה חומה המקיפה את העיר מסביב. סבורים כי שטחה של העיר היה כ- 1.500 דונם. החומה נבנתה ושוקמה בתקופה הביזנטית. השערים המצויים בחומה היו בה כבר בתקופה הרומית. משום שבאי העיר בשעריה חויבו בתשלום. מעמדם הכלכלי, הביטחוני והמדיני של הרומים באותה תקופה היה טוב מאוד, כך שלא היה להם צורך בבניית חומה. בעיר רומית נקבעים כיווני הרחובות ואחר כך נקבע מקומם של מבני הציבור. מקדשים, מרכז העיר, בתי מרחץ מבני בידור, תיאטרון ועוד. בדרך כלל בסיומו של כל רחוב יעמוד מבנה מונומנטלי הסוגר את הרחוב. כך רחוב פאלאדיוס. מצד דרום מזרח סוגר אותו הקיר האחורי של התיאטרון ומצד צפון סוגר אותו תל בית שאן ומתחתיו מקדש קטן. כך הרחובות האחרים. שאלה שיש לשאלה היא מה מצאו אנשים בעת העתיקה לבוא ולהתגורר בבית שאן? הרי תנאי האקלים קשים מאוד, הקיץ מצמית כמעט כל רצון לפעילות פיזית. בנוסף, מקום מרוחק. מבחינה אקלימית, לבד מהחום הקשה, העיר מצויה על גבול המדבר מבחינת כמות המשקעים. כ?300 מילימטר בממוצע לשנה. ובכל זאת למרות תנאים אלה אומר עליה האמורא ריש לקיש: "אם גן עדן בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו" {בבלי, עירובין יט} מה גן עדן כאן? ובכן, ראשית, שפע של מים. סביב לבית שאן נובעים כ-30 מעיינות וספיקתם הכוללת היא כ-100 מיליון קוב מים בשנה. בנוסף למעיינות הרבים זורמים שני נחלים האחד, נחל חרוד זורם מצפון לתל בית שאן והשני נחל האסי הזורם ממרגלות הגלבוע וחוצה את העיר הרומית. אם כן זו כמות נדיבה של מים המאפשרת עיבוד חקלאי של גידולים שונים. החקלאי אינו משליך יהבו על גשמי העונה, אלא יש לו משק מים סדיר המאפשר תכנון של גידולים לפי כמות מים נדרשת בעונתם של הגידולים. רוב המעיינות הם מעיינות העתק הנובעים למרגלות הגלבוע בגובה של מינוס 80 מטר והם זורמים אל העיר המצויה במינוס של 120 מטר, כך שיש זרימה בכוח הגרוויטציה ואין צורך לחצוב נקבות. ואולם יש לבנות מערך של אמות מים, להובלתם לאזורי המגורים, אל בתי המרחץ ואל המזרקות שבעיר וכן אל השדות החקלאיים. בנוסף לשפע המים. אדמתה של בית שאן נחשבת לאדמה פורייה. בחלקה היא אדמת סחף מהרי הגלבוע והיא נוחה לעיבוד חקלאי. אם כן שפע של מים, אדמה פורייה ואקלים נוח לעיבודים חקלאיים יוצרים תנאים מקומיים טובים להקמת יישוב. עדיין אין זה מסביר מדוע בית שאן הופכת לעיר מרכזית בתקופות רבות. בית שאן היא עיר הבירה של פלשתינה סקונדה. ובכן, לבית שאן יתרון נוסף והוא היותה חלק מהעמקים המזרחיים המאפשרים תנועה נוחה אל פנים הארץ. שרשרת הרים לאורכה של ארץ ישראל מחברון בדרום ועד הגליל בצפון. הרים אלה מקשים על מעבר ותנועת שיירות מן המזרח אל הים ואל מצרים. עמק בית שאן הוא אחד מחמשה עמקים היוצרים פרוזדור נוח למעבר שיירות ותנועת עוברי דרכים. עמק בית שאן, עמק חרוד ועמק יזרעאל מאפשרים מעבר נוח אל מרכז הארץ דרך העיר מגידו, ואל דרך הים המובילה למצרים. ועמק קישון ועמק זבולון מאפשרים מעבר נוח אל עכו עיקר הנמל שדרכה הפליגו אל הים התיכון ואל יוון ומקדוניה. אם ארץ ישראל היא ארץ מעבר בין הסהר הפורה של מסופוטמיה היושבת על נהרות הפרת והחידקל, ובין מצרים היושבת על נהר הנילוס ובה שפע של תבואה, הרי בית שאן היא עיר מעבר חיוניות לשיירות מן הגלעד ומדמשק אל מצרים שבדרום. בין שתי ממלכות אלה, מתקיים מסחר של תבלינים, בשמים, חיטה יין ושמן ועוד וסחורות. בית שאן נוטלת אף היא חלק חשוב במסחר זה. בית שאן מצטיינת בגידולים חקלאיים כמו חיטה, יין ושמן וכן הפשתן והבדים והבגדים המיוצרים בבית שאן זוכים לביקוש רב ונקבע להם מחיר בהתאם ברחבי האימפריה. עקרונות בבניה הרומית. כמה מילים על כך. בבניה הרומית שולטים עקרונות בנייה. שניים מן הבולטים בהם הם עקרון הסימטרייה ועקרון הפרופורציה. שני עקרונות אלה מהיסודות האסתטיים בעיר רומית. עקרון הסימטרייה בולט בבניית הסקנה פרונס, אבל לא רק שם גם ברחובות העיר בבנייה של מקדשים ועוד. עקרון הסימטרייה עזר מאוד בתהליך שיחזור ושיקום מבנים רומיים שנהרסו. למשל בתהליך שיחזור המושבים העליונים בתיאטרון המשחזרים התמודדו עם בעיות שונות ופעמים הם היו יכולים להסיק מסקנות על דרך ההיקש בזכות עקרון הסימטרייה בבנייה. נצא לסיור באתר, תחנתנו הראשונה היא בתיאטרון הרומי. התיאטרון הרומי. נעמוד בשורה העליונה ונתבונן אל הבמה. ראשיתו של התיאטרון במאה ה-5 לפני הספירה ביוון העתיקה. התיאטרון היה חלק חשוב בפולחן דתי לכבוד האל דיוניסוס. החגיגות לכבודו היו בעונת האביב. מי הוא דיוניסוס? ובכן הוא אל היין, אל הפריון, אל האביב וההתחדשות שבטבע. לכבודו התקיימו תהלוכות וחגיגות גדולות בכל רחבי יוון. לקראת החגיגות המרכזיות באתונה, בהן הוצג טרגדיות. התקיימו תחרויות דרמטיות לבחירת ההצגה הטובה ביתר. מתוך עשרות הצגות היו נבחרות מספר הצגות טראגיות ואלה היו מוצגות בחגיגות באתונה. מאפייני התיאטרון היווני. בתחילה ההצגות היו מועלות ע"י מקהלה בלבד. לא היה דיאלוג דרמטי בין שחקנים אלא המקהלה הייתה שרה רוקדת ומנגנת. רוב חברי המקהלה היו עולים אל האורכסטרה, שהיא רחבה בין קהל הצופים ובים הבמה. למעשה המקהלה הייתה הגורם המרכזי בהצגה. רק בשלב מאוחר יותר השתלבו שחקנים עם טקסט דרמטי המהלך ההצגה. מייחסים למחזאי סופקלס שלב נוסף וחשוב בהתפתחות הטרגדיה בזה שהוא הגדיל את מספר השחקנים על הבמה לשלושה ונתן לחלק מהשחקנים יותר מתפקיד אחד. עם הגדלת מספר השחקנים על הבמה הלך וקטן מספר חברי המקהלה וגם תפקידה הצטמצם. כל השחקנים היו גברים ואת תפקידי הנשים ביצעו נערים שלקולם היה צליל נשי. התיאטרון היווני נעדר תפאורה. ופיצוי לכך ניתן בבניית קיר חזית מפואר של במת התיאטרון מה שקרוי סקנה פרונוס. בגלל גודלו של התיאטרון והמרחק הרב בין השחקנים לקהל דבר שהיקשה על ביטוי של הבעות פנים בתיאטרון היווני השחקנים עטו על פניהם מסכות. המסכות ביטאו רגשות שונים כמו עצב ומחה כעס ושלווה חרדה וביטחון, חמלה ורחמים ועוד רשות שהקהל היה יכול לדעת מה מצבו הרגשי של השחקן באותה סצנה. כמובן היה בזה משהו מכני שכן דבר זה יצר רגשות סטטיים במהלך האיפזודיון. ההצגות העיקריות שהועלו בתיאטרון היווני היו טרגדיות. הטרגדיה נחשבה ליצירה נעלה יותר מן הקומדיה והי זכתה שאותה העדיפו להציג בחגיגות לכבוד האל דיוניסוס. קטרזיס מטרת הטרגדיה לפי אריסטו, היא להביא את הצופה לידי קטרזיס, להביאו לידי היטהרות נפשית, לידי זיכוך נפשו מטרדות היום יום. הטרגדיה נושאת עמה יסוד דידקטי. ראשיתה של הטרגדיה במעשה מביש בתוך המשפחה, במעשה בלתי מוסרי, מעשה שיש בו הפרת ערך מרכזי בחיי המשפחה והחברה. זה מסוג המעשים החמורים כמו גילוי עריות, ניאוף, בגידה, הדחה מכס שלטון ואפילו רצח התוך המשפחה. מעשה כזה מתרחש בתחילת העלילה והוא מניע אותה. מיד נעשים מעשים שמטרתם לפתור את הבעיה הקשה שנוצרה בעקבות המעשה המביש, אבל אבוי לנו, הפתרון שלכאורה נראה כפותר את הבעיה רק מחריף ומסבך את העלילה. ההצגה מתקדמת אל השיא הדרמטי שלאחריו מתחיל התרה של סבך העלילה. לקראת סיום ההצגה מתעוררים שני רגשות חזקים בלב הצופה. מצד אחה מתעורר רגש של חרדה נוכח המעשה המביש ונוכח הצלחתו של מי שעשה מעשה זה. למשל אדיפוס הרוצח את את אביו מבלי דעת זאת ומקבל כפרס את המלוכה. דבר זה מעורר בקהל רגש של פחד וחרדה מפני המעשה ותוצאותיו. הנה רשע וטוב לו. על הערכים עליהם התחנך הצופה קורסים לנגד עיניו ואין מושיע. ובהמשך מתעורר רגש של חמלה ורחמים נוכח עונשו של החוטא כאשר מעשהו מתגלה. אדיפוס המבטיח כי רוצח המלך יבוא על עונשו מגלה כי הרוצח והוא נושא את קללת עונשו. במרכז הטרגדיה גיבור טראגי. גיבור החוטא בגלל חטא היוהרה, חטא ההיבריס, ועל כן הוא על עונשו. עם זאת הגיבור הטראגי אינו רשע וגם אינו מושחת מבחינה מוסרית ולכן בצופה מתעורר רגש של חמלה ורחמים נוכח עונשו ומצבו של הגיבור הטראגי שקודם הגיע לגדולה וכעת הוא נופל אל התהומות. בסיום הטרגדיה הסדר חוזר על כנו, יש אישור מחדש לערכים שהפרו בתחילת העלילה. שני הרגשות שהתעוררו הצופה במהלך ההצגה פחד וחרדה נוכח המעשה המביש וחמלה ורחמים בגלל עונשו של החוטא הם שמביאים את הצופה לקטרזיס, לזיכוך נפשו להיטהרות נפשו. המסקנה של הטרגדיה היא שהרוע אינו משתלם ויש סדר בעולם. כעת נרד בזהירות אל האורכסטרה ונעלה אל הבמה ונביט אל גוש המושבים המרכזי. תיאטרון בית שאן נחשב לתיאטרון גדול הוא הכיל כ-7.000 מקומות ישיבה. ברחבי האימפריה הרומית שבמזרח. הרומים בנו כשלושים תיאטראות בארץ ישראל וברחבי המזרח. בניהם קטנים כ-2.000 מקומות ישיבה. ובינוניים כ-4.000 וגדולים כדוגמת בית שאן. גודלו של התיאטרון יש להניח היה מושפע ממספר התושבים בעיר ומהיקף הפעילות הכלכלית חברתית. אנו רואים את גוש המושבים התחתון המכיל כ-2.000 מקומות. המושבים בנויים במבנה של יתדות כלומר מעין מבנה של טרפז כאשר החלק העליון הוא הרחב והבסיס הצר נמצא למטה. בין יתד ליתד יש גרם מדרגות. מעל גוש המושבים הראשון ישנו מעבר לקהל לאורך טבעת הגוש ודרגות ,שניתן לראות שרידים מהם לעלייה לגוש המשבים השני. מה שאנו רואים כעת מגוש המושבים השני זה רק את ליבת הבזלת שאבני הגיר ששימשו כמושבים נבנו על ליבת הבזלת. אתם שואלים היכן האבנים? התשובה היא שאבנים אלה נלקחו בתקופה מאוחרת לבנייה משנית בעיר הרומית. אם נמשיך להתבונן נראה שמונה מעברי כניסה ויציאה של קהל אלה כניסות רחבות וגדולת שאפשרו מעבר מהיר מתוך התיאטרון והחוצה בסיום ההצגה מעברים אלה נקראים וומיטוריום. מקור המילה במילה וומיט היינו להוציא או "להקיא" את הקהל החוצה. אחת החידות המלוות את התיאטרון הרומי בבית שאן היא חידת החדרים העגולים בין המעברים. חדרים אלה הם ייחודים רק לתיאטרון בית שאן והחוקרים מתקשים לתת הסבר משכנע לסיבתם ולתפקודם. כעת נפנה מבטנו אל גוש המושבים העליון המשוחזר וננסה לדמות לעצמנו איך נראה התיאטרון כשהוא בנוי בשני גושי המושבים. האקוסטיקה בתיאטרון היווני נחשבה למעולה וזאת הודות לקווי המתאר של מבנה התיאטרון ונוכל לבדוק זאת בעצמנו נוכל להשמיע צלילים או לקרוא טקסט ובנקל יושבי היציע העליון יכולים לשמוע את שנאמר על הבמה ללא מערכת הגברה. דרך להגביר את עוצמת הקול היה בבניית מסכות ששימשו מעין רם קול להגברת הקולות על הבמה. בין הבמה ובין הקהל הייתה רחבה שנועדה למקהלה. משני צדי הבמה היו שני פתחים האחד הקרוב לגוש המושבים נועד לכניסת נכבדי העיר והם עלו בגרם המדרגות הראשון הסמוך לאורכסטרה. הפתח השני נועד לכניסת המקהלה שהיא לא עלתה על הבמה אלא פסעה לעבר רחבת האורכסטרה. בקיר שבין האורכסטרה ובין הבמה יש גומחות ואלה נועדו להצבת פסלים. כעת נפנה מבטנו אל קיר הסקנה פרונוס ונראה כי יש שלושה פתחים בקיר החזית. הפתח הגדול והמרכזי נועד לשחקנים הגרים בעיר ודרכו נכנסים השחקן הראשי. שני הפתחים הצדדים נועדו לשחקנים שבאו מבחוץ. כך הקהל היה יכול להשלים פערים במבנה העלילה. קיר הסקנה פרונוס התרומם לגובה של 21 מטר קיר החזית בנוי כאמור בסימטרייה. במרכז הסקנה פרונס שמונה עמודי גרניט מאסיביים. ארבעה למטה ועליהם אפריז על חלקיו ועליו עוד ארבעה עמודי גרניט גדולים. עמודים אלה הובאו מאזור אסואן. הדבר דרש לוגיסטיקה הן כדי לשנע גושי אבנים אלה למרחק רב והן בסיתות האבנים ובהעמדתם במקומם. בקיר החזית עמדו כ-80 עמודי שיש בגדלים שונים. קיר הסקנה פרונס התרומם עד לגובה של גוש המושבים השלישי כך שנוצר חיבור וסגירה בין קיר הסקנה פרונס ובין גוש המושבים השלישי, בכך למעשה התיאטרון היה סגור מפני רעשים שבאו מן הרחוב. התיאטרון היה פתוח לכיפת השמים. ההצגות היו מועלות בדרך כלל בעונת האביב. אם היה חם במיוחד ניתן היה לפרוש יריעות בד מן החלק העליון לכיוון קיר הסקנה פרונס. ניתן לראות גומחות ריבועיות לאורך המדרגות . יש להניח כי אלה נועדו כבסיס ללוחות העץ שהחזיקו את היריעות. עם הזמן חדלו להעלות הצגות כפולחן לדיוניסוס, והחלו להעלות הצגות בידור קלילות כמו מימוס. אלה היו הצגות שהעלילה הייתה מבוססת על התרחשויות מן החיים. לעיתים ההצגה לבשה אופי פרוע ואפילו נשים נטלו חלק במופעים אלה ולעיתים הוצגו גם הצגות ארוטיות. התיאטרון שימש גם כמקום התכנסויות פוליטיות או חברתיות. בתקופה הביזנטית הייתה ירידה משמעותית בפולחן לאל דיוניסוס. בית המרחץ כעת נצא מתחום התיאטרון ונלך בית המרחץ הנמצא בחלק הדרום מערבי של העיר. ניתן לראות מרחוק את הגג המשולש של בית המרחץ נצעד לכיוונו. אנו באים למעשה למרחצאות המשתרעים על שטח גדול כשמונה דונם. זהו בית מרחת מהתקופה הביזנטית. יש להניח כי הוא נבנה על בית מרחץ קדום יותר מהתקופה הרומית. קודם שאנו נכנסים אל תוך בית במרחץ נבחין ברחבה הגדולה שהייתה חלק מובנה מבית המרחץ. זר רחבה שהקיפה את בית המרחץ, בחלקה הייתה סגורה ומקורה ורצפת פסיפס מסביב. הרוחצים היו נפגשים לנושאים שונים ולא רק היו ממהרים להיכנס אל בית המרחץ ואפשר שאחרי הרחצה היו נפגשים לשיחות בפלסטירה אולי כמו שאנו רואים באחדים מכתביו של אפלטון. בית המרחץ בנוי מבריכות חיצונים ומאלומות סגורים. הרוחץ היה יכול חליפות להיכנס ולצאת בין הפנים והחץ. הבריכות שבחוץ העניקו לו מים קרים נעימים. הבריכות היו פתוחות לאוויר שבחוץ . חמש בריכות במרחצאות, שתיים בצד הדרומי שתיים בצד הצפוני ואחת בחזית הכניסה מצד דרום כך שהרוחצים יכלו להיות במקומות שונים במהלך ביקורם בבית המרחץ. בתוך המבנה הסגור היו שלוש אולמות בדרגות חום שונות. איך פעל בית המרחץ? גלוי וסמוי בבית המרחץ. החלק הנסתר מעיניהם של באי בית המרחץ, כעת הוא גלוי למבקר בן זמננו. המבקר רואה כעת את עמודי ההיפוקאוסט אלה עמודים שהחזיקו ריצפת שיש. המתרחץ עמד על ריצפת השיש והזליף על עצמו מים פושרים עד קרים, נעימים. מים אלה לא נועדו לרחצת הגוף כמו המתקלח המודרני אלא, המים היו גולשים מגופו אל הרצפה וכיוון שהרצפה הייתה רצפה חמה המים הפכו לאדים. למעשה זה מעין חדר סאונה שחללו היה מלא באדים. הרצפה חוממה באמצעות תנורים שבערו בצדי חלל הרצפה והאוויר החם זרם בין עמודי ההיפוקאוסט אל כל החלל שמתחת לרצפת בית המרחץ. היו כמה תנורים ולכן ניתן היה לקבוע דרגות חום שונות לכל אולם כך שהמתרחץ הבא מהחוץ היה עובר בהדרגה את דרגות החום השונות בכניסה וכך גם ביציאה מבית המרחץ וזאת כדי למנוע מעברים חריפים בית טמפרטורות שונות. החדר החם נקרא קאלאדריום והחדר הקר פריג'דריום. המבקר יכול להבחין כי החופרים לא שיחזרו את ההיפוקאוסטים באולם השלישי, הצפוני, אלא הושארו כפי שנתגלו בחפירה כך ניתן ללמוד על התהליך שבית המרחץ עבר מחפירה, שיחזור ועד שימור. מקורות המים של בית המרחץ היו אמות מים שבאו מכיוון מערב ודרום יש לשער כי אמת מים של נחל האסי הזרימה מים אל בית המרחץ וניתן לראות את שרדי התעלה בחלק הדרום מערבי של בית המרחץ. בית המרחץ מוקם במקום גבוה ביחס לשאר חלקי העיר כך שהמים היו יכולים לזרום בכוח הגרביטציה בכל אתר בית המרחץ ולצאת בזרימה אל חלקים אחרים כמו שירותים ציבוריים או תחנות קמח שפעלו בצד המזרחי של בית המרחץ ומשם לזרום אל מזרקות ונימפאונים בעיר הרומית ביזנטית. מי בא לבית המרחץ? האם גם נשים באו להתרחץ ומדוע היה צורך בבית מרחץ? ובכן ראשית רק למעטים מבין תושבי העיר היו מים זורמים בבית וממילא גם לא הייתה מקלחת לרוב התושבים כך שהיה צורך בבניית בית מרחץ לכלל התושבים. דבר נוסף בית המרחץ לא נועד רק לרחצה אלא הוא הפך למקום בילוי מעין "קאנטרי קלאב" מקום שנית לבלות בו שעות אחדות ולקבל טיפול כללי לגוף כולל תספורת, תגלחת עיסוי ועוד. בחדרים מסוימים התקיימו שיחות פילוסופיות בסגנון של סוקרטס היו גם מקומות לאימונים גופניים ונערכו גם תחרויות של התגוששות בין באי בתי המרחץ אופיין שן של התגוששויות אלה היה שונה יש להניח מן התגוששות באמפיתאטרון. בדרך כלל בתרבות הרומית ביזנטית, אישה לא זכתה לשיווין אפשרויות כמו הגברים אבל אם הגברים רצו את נשותיהן וכיבדו אותן יש לקוות ולהניח כי גם נשים באו לבית המרחץ ויש להניח כי נקבעו להן זמנים מיוחדים שבית המרחץ היה פתוח עבורן. רחוב פאלאדיוס כעת נצא מרחבת בית המרחץ אל רחוב פאלאדיוס. נרד במדרגות הפרופילון. בדרך נעבור לד טחנות קמח מהתקופה הערבית הקדומה. בצד שמאל קרוב למדרגות שרידים של שירותים ציבוריים {לטרינה}. רחוב פאלאדיוס פונה בכיוון דרום צפון הוא מוביל אל מרכז העיר בכיוון צפון ואל התיאטרון בכיוון דרום. הרחוב מרוצף בלוחות בזלת הסדורים בצורה של אדרת דג. צורה זו נועדה להקל על נסיעתן של עגלות מסחר וכרכרות שנעו לרוב ברחוב מרכזי זה. במרכז הרחוב תעלת ניקוז של גשמי החורף. אף שבבית שאן לא יורדים הרבה גשמים יש לבנות מערך ניקוז יעיל כדי למנוע היווצרות של ביצות בשטח העיר.הרחוב בנוי כך שמרכזו מוגבה מעט, כדי שמי הגשמים יתנקזו בשולי הדרך ומשם בתעלות סמויות יזרמו אל תעלת הניקוז המרכזים המובילה את מי הגשמים לכיוון נחל חרוד. משני צידי הרחוב שורות עמודים. על העמודים מצד מזרח יש כותרות קורינתיות, מקום זה משמש כמעבר מהרחוב העחיון לאגורה המצויה במפלס נמוך בכיוון דרום מזרח. על העמודים שבצד מערב יש כותרות יוניות. כאן נשברת הסימטרייה האופיינית לרחוב רומי. יש להניח כי הסימטרייה לא נשמרת ראשית בגלל במבנה הטופוגרפי של העיר ובעיקר במקום זה הבולט בשני המפלסים שלו. שנית בגלל התפקידים השונים שהיו לכל סטיו שנבנה על כותרות אלה. בצד מערב היה בנוי סטיו שתחתיו הייתה מדרכה עם רצפת פסיפס בסמוך לה שורת פתחים של חניות. רצפת פסיפס זו כוסתה מאוחר יותר בלוחות שיש. ואילו הסטיו שבכיוון מזרח לא היה בניו על חדרים וחנויות. ייתכן כי זו הסיבה לשוני בסוג הכותרות שבראשי העמודים ברחוב זה. במרכזו של הרחוב , לכיוון מערב בנויה סיגמא. כאן שורת חדרים, ששימושם לא ברור כל צורכו במבנה קשתי. בחדרים אל רצפות פסיפס, באחד מהם מצויה דמותה של סמל העיר היא טיכה. היא מעוצבת בצורת מדליון של העיר . על ראשה כתר המזכיר את חומת העיר ובידה אוחזת קרן שפע מפרי המקום. טיכה היא סמל לשפע ולעושר של סקיתופוליס הביזנטית. יופייה של טיכה סחרר את ראשו של אחד המבקרים והוא חמד את המדליון, בא בלילה עקרו ממקומו והסתירו כמעט שנתיים. המדליון נמצא, שוחזר ונלקח אחר כבוד אל מקום בטוח יותר. כיום נמצא בחדר מדליון שהוא שחזור של המקור לפי התמונה שצולמה קודם שנעקר ממקומו. מקדש רומי לזאוס או לדיוניסוס. אחת הבעיות הקשות בחפירה ארכיאולוגית היא בעיית הזיהוי. לא פעם ממצאים המתגלים במהלך החפירה מובלים את החופרים להניח הנחות ואולם בהמשך לנוכח ממצאים נוספים או גילוים אחרים משנים את הזיהוי . בסופו של רחוב פאלאדיוס שהוא נפגש בצומת דרכים. ממזרח רחוב סילוואנוס יורד מצפון מערב הרחוב שמביא את המבקרים מדרך הים ומכיוון מגידו ומצפון את הבאים אל העיר מכיוון דמשק וארץ גלעד. בקצהו של רחוב פאלאדיוס מכיוון מזרח נגלה מקדש רומי. בתחילה הוא יוחס לפולחן דיויניסוס שהוא האל המרכזי ופטרון העיר. ואולם יש הסבורים כי מדובר במקדש לאל זאוס. ואם רוצים ליישב את המחלוקת אפשר לומר כי שימש בפולחן את שני האלים כל אחד בתקופה אחרת. יצחק רחמים: מדריך בגן לאומי. תושב ביתשאן מאמרים חינם לשימוש חופשי לאתר מאמרים היי דרומה לאילת ובחזרה ב......עצבים מרוטיםרשמים מנסיעה בכביש הערבה באפריל 2007מאת: צבי גיל . הרשימה מופיעה ב אתר המחבר "זרקור" www.notes.co.il/zvi המשווקים- הקוסמים חיסלו את ה"נגב" ובראו-מיתגו- במקומו את ה"דרום" בהיות החלופה אטרקטיבית יותר. ככה התבשרנו בידיעות שהופיעו בחול מועד פסח.ע"פ הידיעה ("הארץ 6.4.2007) מיכל עוזיהו,רכזת פורום תיירות הנגב,הסבירה כי "בעבור רוב האנשים הנגב מתקשר לחוויות מן המילואים והשממה". מי רוצה מילואים ושממה,מלבד המשוגעים לדבר. סיסמת המשווקים היא כידוע שמותג חזק יכול למכור מוצר חלש.בינתיים הממשלה החליטה על הקמת עיר הבה"דים בנגב, ובסיסי הדרכה,כידוע לנו, קשורים גם בקבע וגם במילואים. אלא שהממשלה, למרבה ההפתעה, החליטה על שינוי מצב במקום שינוי שם. לשמחתנו רכזת,או רכז ,פורום התיירות לערבה, טרם עלה על הרעיון הגאוני של שינוי שם -שינוי מזל, והערבה נשארה ערבה.אולם זה לא אומר שהמצב לא השתנה. הפעם יש להוסיף:לצערנו. שכן,כדי להגיע לאילת צריכים להשתמש בכביש הערבה. כביש דו מסלולי זה,כשלכול מסלול נתיב אחד בלבד, היה פעם מסוכן מכיוון שהוא היה פנוי יחסית ו"הגורם האנושי" לא נסע בו מהר אלא טס בו נמוך ,כיאה למסלול המראה, והיו כאלה,והם ישנם עד היום הזה, שטסים בו למוות. המציאות , כדרכה משתנה,ונוסף עוד גורם. הכביש מסוכן כי הוא עמוס ולעיתים נהגים שמשתרכים אחר שיירה באורך קילומטר שמובלת על ידי משאית כפולה של מפעלי ים המלך או רכב נושא מכוניות יפניות,עוברים לנתיב ממול בעקיפה כדי לנוע קדימה, וגם כאן אורבת סכנה.ממשלות ישראל, קצרות הראות,לא למדו,בין היתר מן האמריקאים כי כדי לכבוש שטחים ריקים מאדם,כמו המערב בארה"ב, מניחים מסילת ברזל. עדיין קיימת אצלנו המנטאליות מן התקופה המנדטורית של "חומה ומגדל"- (1936-39 ) עובדות בשטח, כאשר את הנקודות מחבר,עם הזמן, קו דקיק אחד. יש להניח שבבוא היום תפעל רכבת לאילת.אך בינתיים מפעלי ים המלח, נושאים איתם ברכה וקללה. הברכה טמונה בכריית המשאב הטבעי הגדול ביותר במדינה.ישראל נמנית עם היצרנים הגדולים בעולם בהפקת אשלג וברום.כן מופקים במקום מלחים שונים,מגנזיום מכמה סוגים, מימן וברום.הקללה כרוכה בהמתה נוספת של "ים המוות". תהליך הלוואי הוא גם הריסת הכביש המסכן לאילת שצריך לשאת רכב ממונע פי עשרים ויותר מאשר בתקופה שבה הוא נבנה.המשאיות הכפולות הכבדות פוגעות בכביש בערך באותו יחס לגבי כול הרכבים האחרים.זאת במקום שמפעלי ים המלח ייאלצו לבנות מסילה להובלת הדשנים לנמל אילת,השקעה שתניב גם רווחים כאשר במסילה ינועו גם רכבות נוסעים,והכביש יתפנה חלקית .כמובן שתוכנית אב וא?ם ישנה.אך עד שהזוג הזה יוליד את הפרויקט צריך לחייב את מפעלי ים המלח לסלול שוליים רחבים בכביש,כדי שהמשאיות שלהם יוכלו בעת הצורך לנוע בהם ולאפשר לרכב רגיל לעבור. גם כביש דו מסלולי וארבע נתיבי יקום ביום מן הימים. ההתחלות כבר נראות בשטח,אך גם אלה כמו בעידן "חומה ומגדל"- הם "דונם פה ודונם שם" במקום שיטת העבודה של כביש מספר 6 . חלק מן התעבורה הכבדה באילת קשורה בנמל אילת.זאת לא משום ששינוע מכולות ופוספטים זול יותר אלא משום שממשלת ישראל רוצה באילת נמל פעיל ,בין היתר כדי לספק תעסוקה לעיר.זה לגיטימי כשמדובר בנמל המוצא למזרח.אולם במידה לא פחותה צאו וחישבו כמה עולה הבלאי של המכוניות,הדלק, הזמן -שנובעים מנסיעה מפוקקת,שלא לדבר על הסכנה לחיי אדם,שלהם המחיר לא נקוב, כדי להגיע למסקנה שסלילת כביש מהיר לאילת היא משימה דחופה. אפשר והירוקים לא יאהבו את זה.אילו זה היה תלוי בהם כביש רופין בירושלים,שמוליך אל קריית הממשלה,לא היה קיים, כמו הרבה כבישים,לרבות דרך מס' 6 .אך עם כול האהדה למאמציהם, אשר חלק מהם ראוי להערכה רבה,מדינה אינה חווה אורגנית וה"פרי" של ה"פאונה" שונה לחלוטים מזה של ה "פלורה",ולירוקים אין שליטה על החלק הזה של היקום. שכן, הפאונה, כלומר בני אדם,ליתר דיוק הישראלים ,כאשר הם על הכבישים בארץ הם יוצאים לא רק לדרך אלא למלחמה,נגד רוחות וסופות חול וכמובן נגד נהגים אחרים. ו "הסופה הנה עוברת על הדרך היא דוהרת למדבר הגדוד שאט ג'יפים כאן טסים כרוח הלוחם ראשו פרוע כאן בדרך לאילת. היי דרומה,היי דרומה היי דרומה לאילת." ( מילים חיים חפר.לחן מאיר נוי) אלא שהימים הם שנות הששים של המאה הקודמת ואנו בשנה השביעית של שנת אלפיים. צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה. מאמרים חינם לשימוש חופשי לאתר מאמרים חוויה בתל- אביבאתה מחפש אחר מלונות, אפילו מצליח להזמין מלון. כבר הספקת לשזף את גופך ( בטן גב), לאכול במסעדות המלון, לבדוק את המכון (ואת הבחורות). עכשיו אתה מרגיש שאתה צריך לצאת להרפתקה מלהיבה ולחקור את העיר, "לראות עולם" מחוץ למלונות . העיר ללא הפסקה, תל- אביב, מחכה לך. אז מה תל- אביב וסביבתה יכולים להציע לך?אם אתה מרגיש שבא לך ממש להתפרע ולהוציא את הילד שבך תמיד תוכל לפנות ללונה פארק. הלונה פארק מציע עשרות מתקני שעשועים אטרקטיביים לכל המשפחה ולכל הגילאים, והילדים- הם בכלל ייהנו מהחוויה. אף פעם לא מאוחר לתפוס את הרכבת....(או להיתקע במראות). בקרבת הלונה פארק מחכה לך חוויה אקטיבית של היסחפות אחר הזרם ( או פשוט השתכשכות במים). המימדיון, פארק המים הגדול במדינה, ממתין לך. מגלשות, בריכות, אבובים וצוות בידור ידאגו להשאיר אותך עמוק בתוך המים. אבל אתה רוצה גם פארק מים וגם מתקני לונה פארק ולכן אתה קופץ לפארק שפיים. פארק " שפיים" הינו פארק המים היחידי מסוגו הכולל מכוניות קארטינג, מתקנים ומגרשי ספורט מכל הסוגים: כדורגל וקטרגל, כדורסל, טניס, טניס שולחן וכדורעף. צריך הרי להוריד את כל האוכל מהישיבה במלון. אופציה נוספת לפעילות, מזווית קצת שונה, הינה ספורט אתגרי אווירי עם מועדון "עגור", כך שתרגיש פשוט בעננים. במועדון סוגים רבים של פעילויות ובהן: גלישה אווירית, מצנחי רחיפה ממונעים וטרקטורון מעופף. לא תמיד הראש צריך להיות מחובר לקרקע. לאלו בינינו שאוהבים חיות (ומי לא אוהב חיות?) תמיד ניתן ללכת לספארי ברמת גן. זהו גן החיות הגדול ביותר בישראל . ניתן ללטף את החיות, לצפות בהתנהגותן ולבסוף לראות את האריות מלווים אותך ביציאה. אחרי הספארי והלונה פארק בטח תרצה להירגע עם סרט מצחיק. קולנוע סינמה סיטי מכיל 21 בתי קולנוע ! סרט טוב, פופקורן וחטיפים, לנוח קצת מהאקשן ולצפות בסלבריטיז האהובים עליכם. ואם אתה כבר נמצא בקרבת הסינמה סיטי, באותו המתחם תוכל ליהנות ממסע חוויתי שתנובה מציע לך. הפעלות, משחקי מחשב, סרטי אנימציה, סימולטורים ועוד. קח את קרוביך לחוויה משפחתית שלא תשכח במהרה. הגיעה שעת הערב, אחרי שעות של פעילות מאומצת ( ומתיחת השרירים) אתה מרגיש שבא לך להתנתק מהכול ולדון בשאלות פילוסופיות על היקום והשאלות הקיומיות הראשונות שעולות במוחך הן: מה יש למעלה? האם אנחנו לבד בעולם? אתה מרים את עינך לשמיים ומביט על הכוכבים. אבל אתה רוצים לראות את הכוכבים באופן אחר, מקרוב. אז אתה נוסע למצפה הכוכבים בגבעתיים. עבר עליך יום ארוך: פארק מים, ספארי, ריחפת באוויר, ראית סרט והסתכלת על הכוכבים עכשיו אתה מרגיש עייף וכל מה שאתה חושב עליו ( במיוחד בחורף) הוא להיכנס למיטה חמה עם הפוך וללכת לישון. אתם חוזר חזרה לאחד המלונות שבחרת באזור ת"א, מחבק את אהוביך וחושב אולי פשוט היה עדיף להישאר במלון ולהתפנק. אפרת בן יעקב הינה כתבת של חברת קומפיוקול שיווק באינטרנט ורשת הולידיי אין. לקבלת מידע נוסף אודות תחום התיירות והמלונאות אנא בקר באתר: http://www.h-i.co.il מאמרים חינם לשימוש חופשי לאתר מאמרים העמק הוא חלוםהעמק הוא חלום75 שנה להתיישבות בעמק כתב: גבריאל הורוביץ "ים הדגן מתנועע שיר העדר מצלצל, זוהי ארצי ושדותיה, זהו עמק יזרעאל. תבורך ארצי ותתהלל מבית אלפא ועד נהלל" נתן אלתרמן המסלול: שיח' א-בריק - הפסל של אלכסנדר זייד - תצפית על העמק (עתיקות בית - שערים): נהלל ובית הקברות של נהלל בגבעת שמרון; מוזיאון העמק ביפעת ; מנוחה ביער בלפור ; גבעת-המורה - תצפית ; עמק יזרעאל היה, כידוע, אזור ביצות, שממה וקדחת. אומנם היו וויכוחים על היקף הביצות שהיו בפועל, הרי גם המינימליסטים מסכימים שהשממה והקדחת היו נרחבים מאוד. השממה נגאלה בשלבים: רכישת הקרקעות במאמץ לאומי ; התיישבות באזור של חלוצים שפעלו בקבוצות בדרגות שונות של עזרה הדדית ופעולה משותפת: מושבי עובדים וקיבוצים, אשר גברו בכוח ה"יחד" ובעבודה רבה והסתכנות בקדחת על גורמי טבע ואנוש עוינים. המציאות הגיאוגרפית, החברתית והכלכלית הכתיבו כאן "משק מעורב" , שהגיע באזור זה לשיא גיבושו. לאחרונה הוכנסה ליישובי העמק גם התעשייה וכן הוכשרו מאגרים רבים לתפיסת מי נגר עילי- שני הדברים, הנותנים ליישובים את הכוח להמשיך גם בתקופת המשברים בחקלאות. 1. שיח' א- בריק, בית זייד ובית שערים נתחיל את הסיור בתצפית על עמק יזרעאל. מגבעה עליה עומד הפסל של השומר אלכסנד זייד, במקום שנקרא שיח' א-בריק, כיום בדרום קריית טבעון. נשים לב, כי הגבעה שאנו עומדים עליה ושכנותיה, מתקרבות קירבה יתרה להר הכרמל, עד כדי כך שרק עמק צר של הקישון מפריד ביניהם ממערב ודרום מערב, מהתקרבות קיצונית זאת של גבעות הגליל התחתון אל הכרמל מצוי עמק יזרעאל - נושא סיורנו. רואים היטב את העמק הנראה כיום כל-כך חקלאי וכל-כך פורה, עד שקשה להאמין בקיום השממה בו עד לפני אי-אלה עשרות שנים. רואים היטב את מאגר המים הגדול של הקישון ליד כפר ברוך ומאגרים רבים נוספים ע"י נחלים שיוצאים מהרי נצרת מזה ומרמות מנשה מזה. כאן גם המקום להזכיר ולהסביר את הקרב בין בני-ישראל לבין הכנענים, הן הקרב שבין ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה לבין סיסרא, וכן (ובעיקר) המאבק בין אליהו הנביא לכוהני הבעל. בקרבת מקום נראה המשק של משפחת זייד . אדמות האזור שיח' א-בריק וחרתיה וכן של קוסקוס - טבעון נקנו ע"י הקרן הקיימת בשנות ה- 20 , ובשנת 1926 נשלח לכאן השומר אלכסנדר זייד עם משפחתו לשמור על האדמות הללו. משפחת זייד ממשיכה להחזיק במקום, שלימים "התקרב" לקרית טבעון. קרוב לכאן מצויים שרידי עתיקות של העיר ובית בזיליקה, בניין גדול, אולי מקום מושבו של הסנהדרין, שישב כידוע גם בבית שערים. ליד בית זייד נמצאו גם שרידים של בית כנסת. בקרבת מקום נמצא גם בית בד מעניין ובגיא הסמוך מערות קבורה שהן כיום גן לאומי וכדאי לבקר בהן. 2. נהלל - הכפר ובית הקברות נהלל היה למעשה היישוב הראשון בעמק המערבי. שני קווים מיוחדים ליוו את עלייתו על הקרקע בספטמבר 1921 (בספטמבר 2006 ימלאו, אפוא, 75 שנה לראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל). זה היה מושב העובדים הראשון, האגודה הראשונה שנתקבצה על פי העקרונות של מושב עובדים, כפי שהותוו ע"י אליעזר יפה: א. קרקע הלאום ב. עבודה עצמית ג. שיווק קואופרטיבי ד. עזרה הדדית. הקו המייחד הנוסף: האנשים הלכו במודע ( ! ) לשטח ביצות וקדחת, למרות שבמקום היה קודם יישוב גרמני - טמפלרי (שנכשל בשל כך) ולמרות אזהרות הד"ר הלל יפה. נהלל עלתה על קרקע של הקרן הקיימת, ואף קיבלה תקציב לייבוש הביצות, שיובשו בעזרת עובדי "סולל בונה" (שזה עתה נוסדה) ונקראה עוד בשם "קודשן". רבים מן המתיישבים חלו בקדחת. ייבוש הביצות הסתיים לאחר שנתיים. המעיינות שגרמו לביצות נוצלו להשקיית חלק מהשדות, הוקמה מיד רפת חלב, הפרות גרו ברפתות הבטון ואילו האנשים עצמם בצריפים, וכך במשך שנים ארוכות. ועוד חידושים בנהלל: המושב החליט, על פי עקרונות השיוויון, שלכל מתיישב יהיה לא רק שטח אדמה זהה אלה גם בעל טיב זהה. מצד שני רצו שהנחלאות תהיינה רצופות ולכן הוחלט על חלוקת קרקעות בצורה של "גזרות" של מעגל. הארכיטקט ריכרד קאופן, שזה עתה עלה לארץ, בנה את תכנית המתאר המפורסמת של נהלל. עיגול מרכזי של מבני ציבור, עיגול נוסף ובו בתי המתיישבים. עיגול שלישי ובו הרפתות ואחרי הרפתות התחילה חלקת השדה של המתיישב . כך נוצר העיגול המפורסם של נהלל. כיום נראה העיגול בקושי, אבל מומלץ במסגרת הסיור לנסוע לאורכו ולהתעכב מעט במעגל המרכזי. כן מומלץ לבקר בבית הקברות של היישוב הנמצא על מדרון גבעת שמרון (מערבית לתמרת) ; בית קברות זה מהווה אתר הנצחה לאנשי העלייה השנייה, ראשוני נהלל כמו שמואל ודבורה דיין, אליעזר יפה, יעקב אורי ועוד. כן נמצא כאן את קברו של משה דיין, ובחלקה הצבאית קברים רבים של בני נהלל שנפלו במלחמות ישראל. 3. המוזיאון לראשית ההתיישבות ביפעת בקיבוץ יפעת (שהתפלג בשנת 1952 מקיבוץ גבת אשר עלה בשנות ה- 20 על קרקע העמק) הוקם מוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק. הנושאים המוצגים בו: תערוכה מגוונת של כלים חקלאיים שונים מסורתיים, ועד לכאלה שהיו בשימוש בשנות העשרים והשלושים. כמו-כן שוחזרה כאן חצר קיבוץ אופיינית לראשית ההתיישבות בעמק. בחצר מוצב אוהל מגורים (לשלושה אנשים, שני בני זוג והאדם השלישי שכונה בעגת הימים ההם "הפרימוס") משאבת מים פק-פק, המקלחת המשותפת, חדר אוכל המרוהט ברוח תקופת ראשית ההתיישבות, בית תינוקות ברוח הימים ההם, פינת כביסה וכיוצא באילו. הביקור במוזיאון הוא מעניין מאוד וגם מזכה אותנו בתצפית נוספת על העמק. 4 - 5. העיירה מגדל העמק ויער בלפור ע"י גניגר עוברים ומתעכבים מעט בעיירה מגדל העמק, שנוסדה כאן לאחר מלחמת השחרור והתפתחה לעיירה שיש בה יותר מ- 10 אלפים תושבים ומפעלי תעשייה אחדים. ממנה עוברים ליער בלפור ומגיעים למרכז נטיעות שלידו שולחנות פיקניק, מים, שרותים ותצפית. משם בדרך תלולה ויפה בתוך היער יורדים חזרה לעמק. 6-7. עפולה עילית ושלוחת גבעת-המורה מומלץ לסיים בתצפית יפהיפיה מגבעת-המורה. עוברים את העיר עפולה שהייתה עתידה להיות בירת העמק. (בתחנת הרכבת הישנה, תחנת עפולה בקו רכבת העמק) עוברים את עפולה עלית, שהיא במקרה אזור תעשייה ומתחילים בעליה לגבעת-המורה. במורדות הגבעה מומלץ לעלות לשכונת גבעת-המורה ולוו דווקא להגיע לפיסגתה כי אם לשלוחה מלאת פרחים באביב שממנה ישנה תצפית יפה על כל העמק. מאת: גבריאל הורוביץ, מכון אבשלום לימודי ארץ ישראל מאמרים חינם לשימוש חופשי לאתר מאמרים |
| מאמרים אחרונים | ||
| קישורים |
| חיפוש באתר | ||
